Pessimist
Mage
- May 5, 2021
- 526
כל כך הרבה זמן שאני סובל מהפרעה טורדנית כפייתית, דיכאון, וחרדה חברתית. כל יום בשנה האחרונה אני חשבתי על התאבדות. לא עשיתי את זה רק בגלל שאני גר עם ההורים ואין לי מספיק פרטיות לעשות את זה. בנוסף, אני דואג מאוד למשפחה שלי ובעיקר לאמא שלי. אני יודע שהם יהיו עצובים אם אמות
אין לי חברים, והחיים שלי הם פשוט סבל מתמשך. אנחנו תקועים בגיהנום, ולא יכולים לצאת. כולם שמחים ורק אנחנו לא מצליחים להיות שמחים
אני מרגיש שלגמרי איבדתי את האינסטינקט ההישרדותי שלי, אני כבר לא מפחד למות. לא מפחד לתלות את עצמי, לא מפחד לקפוץ מבניין גבוה, לא מפחד לקפוץ אל עבר רכבת
אני רוצה ללכת לישון ולא לקום לעולם. בבקשה, הלילה
אין לי חברים, והחיים שלי הם פשוט סבל מתמשך. אנחנו תקועים בגיהנום, ולא יכולים לצאת. כולם שמחים ורק אנחנו לא מצליחים להיות שמחים
אני מרגיש שלגמרי איבדתי את האינסטינקט ההישרדותי שלי, אני כבר לא מפחד למות. לא מפחד לתלות את עצמי, לא מפחד לקפוץ מבניין גבוה, לא מפחד לקפוץ אל עבר רכבת
אני רוצה ללכת לישון ולא לקום לעולם. בבקשה, הלילה